"אבא אבא תראה איזה יופי 😊"

אמרתי לך שלא תעשה את זה עוד פעם!!!

"אמא אמא לקחתי לי לבד 😊"

תיזהר אתה מלכלכך את הבית! 

פעם הבאה תבקש.

ובגן או בכיתה – "אתה ילד לא מחונך"

ועוד אחרי כמה ניסיונות של הפגנת ביטחון ויוזמה שנתקלות בגערות, צעקות ואזהרות מתחילה הבנה חדשה שמתחילה כך:

אבא/אמא תוכל/י להביא לי/מותר לי? 

ודרך התגובה – איזה ילד מחונך אתה או כל הכבוד ששאלת/ביקשת

עולה הבנה – יוזמה, ביטחון = נזיפה. בקשה, שאלה = מחמאה.


וכך אותו ילד בעל ביטחון עצמי מולד, לומד שבכדי שיוכל לשרוד בעולם בתור ילד הוא חייב להכחיש את הביטחון העצמי שלו.

והוא גודל בתור ילד צייתן, נער הססן והופך להיות היום למבוגר חסר ביטחון.

וזה יתבטא בכל תחומי חייו:

הוא יעבוד בעבודה שלא יצטרך להפגין יוזמה.

יתקשה בכניסה לזוגיות כי הוא חסר ביטחון ולא נוקט יוזמה.

ובכלל יחייה ליד החיים ולא בתוכם.

והכל כי המוח הבין כבר מגיל קטן – ביטחון ויוזמה = גערה. בקשה = מחמאה.

ולמרות שהוא כבר 20-30-40 שנה לא אותו ילד, זה לא משנה. המוח חוזר אל אותה התנסות שיוזמה גערה ובקשה מחמאה ומשחזר את אותה חוויה.


וזה יכול להתבטא במגוון רחב של תכונות – מביטחון עצמי, דרך יציבות, עובר בדמיון ומקוריות, סבלנות וסובלנות, להביע את רגשותיך, היכולת לסמוך על עצמך, לצפות לתוצאות חיוביות, לשמור על המרחב שלך, לא להחמיר עם עצמך ועוד ועוד (52 תכונות) 

ולכל אותם תכונות ישנה משמעות אחת – אנחנו חיים חיים שלמים ומכחישים את אותה תכונה שיש לנו אותה באופן טבעי רק כדי לרצות את הסביבה שלנו.


ועל תכונה זו רציתי לדבר.

לרובינו יש תכונה-תכונות טבעיות שאותם אנחנו מכחישים כדי למצוא חן בעיני הסביבה.

זה התחיל אי שם, לפני ממש המון שנים בילדות. 

אז עשינו את זה בכדי לשרוד.

היום אנחנו עושים את זה בכלל ללא מודעות אלא על אוטומט (בגלל שאז זה הגן עלינו).

אם אז זה שירת אותנו – היום זה פוגע בנו.

הפגיעה נובעת בשלושה תחומים עיקריים – 

ראשית - ביכולת שלנו להיות מי שאנו. 

שנית – היא הסיבה העיקרית שבגללה הגענו לטיפול.

שלישית – אוי האנרגיה, כן אותה אנרגיה שאנו מחזיקים בכדי להכחיש אותה, מתישה.

אז מה קורה בטיפול עם אותה תכונה מוכחשת?

בשליש השלישי של התהליך, אנו מזהים את אותה תכונה,

ומשחררים אותה.

מה זה משחררים אותה?

הופכים אותה מתכונה מוכחשת למודעת.

חוזרים לאותו זמן של אז בילדות שהבנו שבכדי לשרוד אנו אמורים לא להיות מי שאנו,

משנים שם את החוויה הרגשית.

ומה שקורה – וואו,

אותו ילד או אותה ילדה של אז, אבל לפני ההכחשה, מתבטאת בנו היום.

היציבה משתנה, ההסתכלות, ההרגשה, המחשבה, התחושה - הכול.

ואז אנו מתעוררים למציאות חדשה – מציאות של חיים ללא ההכחשה.

חיים שמיטיבים איתנו.


והבעיה שהבאנו אותה לטיפול ? 

היא הופכת להיות כמעט לא משמעותית. כי המצע שעליו גדלה כבר לא קיים.

ומפה היא תתחיל לנבול במהירות, ובמקומה יצמח, וואו מה שיצמח שם.

מה שיצמח זו את, אתה עם כל מה שנפלא בך ומייחד אותך.

רוצים לשמוע עוד על התכונה המוכחשת?

יש לכם שאלה כלשהי? 

מוזמנים לכתוב לי בתגובות, לשלוח לי הודעה או להתקשר ל 054-3973306


עדי בכר, מטפל אלטרנטיבי רגשי בשיטת מוח אחד, קינסיולוגיה, דמיון מודרך ו NLP


מאחל לך כמה שיותר להיות את/ה כי זה הדבר הנפלא ביותר שקיים 

עדי